הסתכלו על האיש הזה בתמונה פה למעלה, הסתכלו על חיוכו הצנוע, על הענווה שבמבטו, על עשב בשיערו, קמט בשמלתו - ודעו, כי האיש הזה אינו שונה מכם. מנחם-סאן יהיה הראשון לומר שתולדותיו אינן חשובות, שכן הוא אינו הסיפור – אלא אתם, אתם הרוצים לשנות את נקודת הראות, להרחיב את התודעה, למצוא כוח מניע.

 

מנחם-סאן לפיכך הוא רק השתקפות של מי שאתם הייתם רוצים להאמין שהוא.
יהיו מי שיעדיפו לראות בסיפור חייו דבר הרחוק מהם – לדמיין אותו גדל בין רמות וגנים, פרא אציל של טבע שלמד את חוכמתו באמצעות התבודדות, שקט ומדיטציה. אחרים רוצים לדמיין מישהו שגדל בקומה העליונה של הבניין, זה שמביט מלמעלה על כולם עוברים בצומת הסואן, הרוא״ה ואינו נראה, שגיבש את תורתו בשנים של לימודים, שקדנות וחריצות. ואולי יש מי שחולמים על הדוניסט מושבע, כזה שהעולם הוא לו כמסיבה אחת גדולה – קופץ מבירה עולמית אחת אל השנייה, טובל בחוף פרטי הנושא את שמו, מארח את חבריו ומשפחתו בסעודות מושחתות פרי ידו, בעל יכולות שתיה בלתי נדלות – כזה שגילה את הסוד דרך חגיגות.
 
ואולי מנחם-סאן הוא בעצם כל אלה, ואולי אף לא דבר מכל אלה, ואולי הוא אתם. (אבל בכל זאת שאלתם, אז כנראה שזה חשוב לכם). ולכן:

מנחם-סאן נולד ברמת גן, בנם היחיד והמוצלח מאוד של יהושע-סאן וקורין-סאן, שעלו שניהם מטורקיה-סאן. כבר מינקות התגלה חוש העסקים המפותח שלו. לא היה צעד אחד בהתפתחות - צעדים ראשונים, גמילה מהמוצץ, או שנת צהריים - שלא עבר ללא משא ומתן מפרך, בו הצליח מנחם-סאן הצעיר להגדיל את אחוזיו בצנצנות הגרבר, ויצא עם חבילת אופציות מפנקת של חיתולי בד. בגיל 6 עשה כמו כולם את צעדיו הראשונים בבית הספר, אבל רק על מנת להגדיל את נתח השוק והמכירות, ושם החל לגבש את מה שבסופו של דבר יהווה את התשתית לתורתו, המנחמיזם. כך למשל, פנינים מוכרות כמו ״לא לומדים את השם של הכבשה לפני שאוכלים אותה״, עלו במוחו בעת הפסקת שווארמה, או שמא יש לומר, הברזה למען שווארמה מהתיכון.

​

עם סיום התיכון הכיר את מי שתהפוך להיות המוזה הגדולה של תורתו, בת לשבט עתיק של אנשי ברזל, אפרת - מי שבהשראת משחק מקרי עם הקוקו בלוף שלה נוצר המשפט האלמותי ״גם לגומיה נגמרת האלסטיות בשלב מסוים״. לאחר שירות צבאי ולימודי תואר ראשון גם התחתנו השניים, והביאו לעולם שלושה צאצאים, אור-סאן, שיר-סאן וגיל-סאן, אשר כמו הקיסרים הסינים, למדו את התורה כבר מינקות והפכו לכוהני הדת כבר בגן טרום-חובה. 

​

שנות הלימודים והקריירה עברו על מנחם-סאן כמעין מסע, בו פגש בגורואים רבים, ברובם אנשים טובים, אך היו גם רעים - מאלו ומאלו למד שיעורים יקרים שסייעו לו לשכלל ולפתח את תורתו. נספר רק על כמה מהם:

הגורו תכול-העיניים לימד אותו על חשיבות תרבות הזן (״לא חייבים לענות לכל טלפון״), ועל חשיבות ״אסטרגיית השש-בש״ בחיים. הגורו בלונדי חשף אותו לפילוסופיה היוונית (לא ההיא, אלא זו של ״ההנאה מהדברים הפשוטים״), וכיצד להעניק את התחושה לכל אחד כאילו הוא נוסע במחלקה ראשונה. הגורו דובון סיפר לו על החיים כ״שוק ההון והמסחר״, ואילו גורו שיח-הוורדים על תחושת העבדות וכיצד להשתחרר ממנה. 

​

הגורו שנותן הרבה אימן אותו בקירור עצמי מהיר, ואילו הגורו השמח - באפשרות להגיע לבד לשלווה, ללא סמים משני תודעה, אך לעתים כן עם טקילה משובחת. הגורו הטורף על היופי שבפרטים הקטנים (במיוחד במסמכים משפטיים) ועל ״הפוזיציה של הסקי״, ואילו הגורו השכן על השיעור החשוב של לראות דרכי מעבר שאיש לא רוא״ה, ולהינצל גם אם כמעט נופלים מהן.

אלו וגם אלו - ועוד רבים אחרים שלא הוזכרו - חברים, בוסים, קולגות, מתחרים, אויבים, קבצנים, חייזרים ואף קיפודים - ממשיכים ללוות אותו במסעו, ללמד אותו עוד ועוד ולשכלל את תורתו.